סחר בינלאומי - חוק מכר בינלאומי

תאריך 17.1.10 התקבל בבית המשפט העליון ערעורם של הראל חברה לביטוח וחברת נורדן אנרגיה על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב אשר דחה את התביעה שהגישו אלה כנגד חברת BTR (חברה זרה) לאחר שבעקבות נזק שנגרם למפעל נורדן בשל פגם בריתוך של מסנן שמן שהתפוצץ שיפתה הראל את חברת נורדן שהייתה מבוטחת אצלה. באי כוחה של חברת BTR טענו כי חברה אחרת (VOKES) היא יצרנית המסנן ולכן אין לתובעים עילת תביעה כנגד BTR שהייתה רק הספקית ובפרט שהוכח, לטענתם, כי התובעת הגישה תביעתה בגין נזק שנגרם כתוצאה מפגם בייצור עצמו.

ביהמ"ש קבע כי חוק המכר אינו מבחין בין מוכר שהוא יצרן לבין מוכר שהוא ספק בלבד!

בקביעתו הסתמך ביהמ"ש העליון על סעיף 1 לתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין לאומי), תשל"א-1971 הקובע כי:

1. (א) חוק זה יחול על חוזים למכר טובין שהתקשרו בהם צדדים שמקומות עסקיהם נמצאים בשטחיהן של מדינות שונות, ובאחת הנסיבות האלה:

(1) חוזה המכר מוסב על טובין שבעת עשיית החוזה הם מובלים, או עומדים להיות מובלים, משטחה של מדינה אחת לשטחה של מדינה אחרת;

(2) ההצעה והקיבול היו בשטחיהן של מדינות שונות…

כיון "שמקומות עסקיהם" של נורדן וחברת BTR "נמצאים בשטחיהן של מדינות שונות", וכיון שאת המסננים היה צריך להוביל מאנגליה לישראל או לחלופין כיוון "שההצעה והקיבול היו בשטחיהן של מדינות שונות" חל חוק מכר בינלאומי.

כיון שהעסקה בוצעה לפני 5.2.2000 [תאריך הכניסה לתוקף של חוק המכר (מכר טובין בין לאומי),תש"ס-1999 (ראו מסגרת להלן) החוק החל הוא החוק משנת 1971("החוק") ולא החוק משנת 1999. עוד קבע ביהמ"ש כי ברור כי החוק אינו מבחין בין מוכר שיצר את הטובין בעצמו לבין מוכר שהוא ספק בלבד! יתר על כן, קבע ביהמ"ש כי להבחנה בין מוכר שהוא רק ספק לבין מוכר שהוא גם יצרן יכולות להיות השלכות משפטיות אחרות, שכן סעיף 8 לתוספת לחוק ("התוספת") קובע כי: "חוק זה מסדיר אך ורק את חיובי המוכר והקונה הנובעים מחוזה המכר" (ההדגשה שלי- א.ק.) מכך עולה כי אין מניעה עקרונית לתבוע את יצרנית המסנן הפגום גם בעילה נזיקית רגילה. ביהמ"ש ציטט את עצמו בפס"ד בעניין חברת Pamesa:

"האמנה, שעניינה חוזה מכר, מתייחסת למוכר וקונה, לחובותיהם ולזכויותיהם. קיום רשלני של חובת המוכר לפי החוזה יטופל ככלל במסגרת האמנה; ואילו זכות התביעה בגין ייצור רשלני אינה נובעת מחוזה המכר, אלא מהפרת חובת היצרן-(Breach of Duty)(ההדגשות והתוספות באנגלית שלי-א.ק.) ולפיכך יתכן לה קיום עצמאי גם ללא קשר חוזי. על הפרת חובות זהירות (Breach of Duty of Care) של יצרן ניתן ככלל לתבוע גם ללא קשר חוזי ישיר בין הניזוק ליצרן – ולפיכך ניתן להניח שאין היא כפופה לאמנה המחילה עצמה על חוזי מכר בלבד".

מן האמור לעיל, קובע ביהמ"ש העליון כי ככול שנראה בהליך הנוכחי כתביעה של חברת נורדן בגין הפרת חוזה לאספקת "טובין שאין בהם הסגולות הדרושות לשימושם הרגיל או המסחרי" (סעיף 33(א)(4) לתוספת) (="אי התאמה")-חלות עליה הוראות חוק מכר בינלאומי הכוללות (בסעיף 82 לתוספת) גם פיצויים בגין נזקים עקיפים (הפסד ריווח צפוי). ואילו ככול שנראה בתביעה, תביעה בגין רשלנות בייצור, הריהי תביעת נזיקין רגילה לפי הדין הישראלי (בכפוף לכללי ברירת הדין החל) וכל אשר נותר הוא להוכיח הקשר הסיבתי בין פגם המסנן לנזקי נורדן.

ביהמ"ש מסכם נקודה זו וקובע כי מפרוט העובדות והעילות שהוגשו לביהמ"ש יש לראות בחברת BTR יצרנית המסנן שכשל וספקית שלו כאחת! אשר על כן, ניתן לתבוע את חברת BTR בשני (ההדגשות שלי-א.ק.) מסלולי התביעה האפשריים, קרי, הן בתביעה אי התאמה חוזית כספקית המסנן, והן בתביעה נזיקית כיצרנית המסנן!

מומלץ איפה לספקי המוצרים הישראלים,במידה ואינם יצרני הטובין, לבדל עצמם באופן מובחן וברור ככול שניתן מייצרן הטובין כדי ש"ביום סגריר" לא תעלה בביהמ"ש השאלה האם הספק הוא גם היצרן ועלול הספק למצוא עצמו במילכוד של תביעה חוזית מצד אחד ותביעה נזיקית מאידך.

הערה: המידע המפורט לעיל הינו מידע כללי בנושא המאמר ואינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות הרלוונטיים ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.